לאתחל את הסווסטיקה מחדש

הפצעים העמוקים שהותירו השואה ומלחמת העולם השנייה קיבעו בתודעתנו את צלב הקרס כדימוי המשול לרוע שטני, לגזענות ולפאשיזם, חרף היותו של הסמל חף מפשע. שבעה עשורים לאחר השואה, והסווסטיקה הוא עדיין אחד הסמלים הבזויים והמושמצים ביותר.

ManWoman, אמן ומשורר קנדי שהלך בשבוע שעבר לעולמו, פעל מאז שנות ה-60 במטרה לתבוע בחזרה את הסווסטיקה מידי הרוע, בעקבות סדרה של חלומות אשר קראו לו לקחת על עצמו את המשימה. ManWoman קעקע על עצמו כ-200 קעקועי סווסטיקה (“לו יהי טוב” בסנסקריט) שונים וכתב ספר שנקרא “Gentle Swastika: Recaliming the Innocence”. הוא נחשב לאב הרוחני של תנועת Reclaim the Swastika, השואפת לטהר את שמו של הסמל. לדברי ManWoman, שמו הייחודי ניתן לו על ידי הישויות שראה בחלומותיו, וב-1971 הוא הפך אותו לשמו הרשמי.

janousz_meissner

בספרו “סווסטיקה עדינה” ManWoman מספר על הנסיבות שבהן קיבל את המשימה: “בשנה שקדמה לכך עברו עליי חוויות פנימיות שבהן נסחפתי אל אנרגיה מסתחררת, אל תוך מה שביכולתי רק לכנותו כ’רחם של המקודש’ (‘The Womb of the Sacred’) – דימוי של מערבולת אשר חזר באותם חלומות מאוחרים בשנת 1967, ולאחר מכן קיבל צורה של סווסטיקה לבן. באותם חלומות ראיתי דמות של איש זקן וחכם שסימן על גרוני סווסטיקה לבן ואמר שעליי לקחת על עצמי את המשימה ‘לגאול את הסמל כך שהוא יכה באהבה את לבבות המתבוננים בו’.

“אמי היגרה מפולין ואחותה ובנה נשלחו לאושוויץ. אני גדלתי בנוכחות הרגשות הקשים של היהודים נגד צלב הקרס ועם הטראומה שנותרה בעקבות השואה ומלחמת העולם השנייה. זה לא מפתיע שבתוכי נרתעתי מהאתגר שהוצב בפניי. אך החלומות המשיכו להגיע – חלומות על ילדות קטנות שמשחקות בחבל קפיצה המעוטר בסווסטיקות קטנים; מלצריות בבתי קפה בשמלות מכוסות דגמים של סווסטיקות; וחיות משונות בצורת סווסטיקות. ובכל הייתה תחושה משחקית כל כך”.

ManWoman מספר למגזין “Vice” שאמו סברה כי הוא עובר התמוטטות עצבים וחבריו הקרובים התלחשו במבוכה מאחורי גבו. ManWoman הסביר להם כי הסווסטיקה היא סמל מקודש ואז הופיע מכר והראה לו עבודת חרוזים אינדיאנית מצפון אמריקה שמשולב בה סמל הסווסטיקה. מכר אחר הראה לו תצלום של קבוצת הוקי נשים מאדמונטון שסמל הסווסטיקה מודפס על חולצות הנבחרת. סבתו הייתה אחת מנערות הנבחרת.

ssc1

כך החל ManWoman לאסוף חפצי אמנות, תצלומים ופיסות היסטוריה מרחבי העולם של סווסטיקות שונים ומיוחדים, על מנת לתעד את נוכחות הסמל ברחבי העולם, ללא קשר לנאציזם, והקים את מוזיאון הסווסטיקה בעיר מגוריו בקנדה. היה לו חשוב להדגיש את התמימות והשמחה שבה השתמשו בסווסטיקה לפני עליית הנאציזם.

רוב ההיסטוריונים מסכימים כי המקור העתיק ביותר של הסווסטיקה הוא במסופוטמיה ועמק האינדוס (3,000 שנה לפנה”ס בקירוב). מן התקופה הפליאוליתית העליונה – בבודהיזם, בהינדואיזם, בנצרות, אצל האינדיאנים של צפון אמריקה ומרכזה, באפריקה, באסלאם ואף ביהדות נמצאו דוגמאות של הסווסטיקה כחלק ממגוון הסמליות האתנוגרפית של בני המקום. בבית כנסת עתיק ברמת הגולן נמצאה רצפת פסיפס המתארת דוגמאות של סווסטיקה. דוגמאות בודהיסטיות מראות את הסווסטיקה משולב בתוך מגן דוד כחלק מתפילה; כמו כן, קיים דמיון צורני בין הסווסטיקה לבין המגן דוד.

הסווסטיקה הוא הייצוג החזותי המוקדם של הבריאה על כל צורותיה, והוא התפתח מתוך דימוי הצלב בתוך המעגל, שמייצג את מסלול השמש ביחס לגרמי השמים (הזודיאק). ארבעת הכיוונים הם ארבע רוחות השמים וכן ארבע נקודות השוויון בשנה. ברור, אם כן, כי זמן רב לפני מלחמת העולם השנייה, היה הסווסטיקה סמל אוניברסלי מקודש של עוצמה וברכה, אשר גילם בתוכו ייצוג חזותי של תנועת ה”ספין” של היקום: תנועת הספין היא חוק פיזיקלי, המדגים כיצד כל דבר בטבע מצוי בתנועה סיבובית – החל בגלי קול, דרך סליל הדנ”א וכלה בתנועת גרמי השמים. כלומר הייצוג הגרפי העתיק זה הוא דימוי תלת-ממדי. עיקרון הספין מבהיר לנו כי מדובר בתיאור של תנועה במרחב – ממש כפי שגלי קול נעים באופן ספירלי קדימה.

ssc

בראיון מסביר ManWoman מדוע הקעקועים הכרחיים עבורו: “זה החל בקעקוע קטן של סווסטיקה על הזרת. לאחר מכן, ב-1970, חלמתי שהיטלר עצמו גונב ממני את הסווסטיקה, לכן חשתי דחף לקעקע את הסווסטיקות על זרועותיי ולהחזירם אליי. לאחר מכן הגיעו חלומות-חזיונות של העין השלישית, שמתעוררת בסוג של חוויה מיסטית, אז קעקעתי אותה על מצחי. ממש הבהלתי את אשתי וזה היה הסוף של נישואינו. רבים כינו אותי ‘אובססיבי’, אך עבורי זו הייתה אובססיה חיובית”. בסופו של דבר קעקע ManWoman כ-200 סווסטיקות שונים על זרועותיו וחזהו, ועל גבו עיצב סווסטיקה שבתוכו יונים: “רציתי לעצב סווסטיקה מיוחד, כזה שאפילו חבריי היהודים יאהבו”.

לא אחת נתקל ManWoman בעימותים על רקע קעקועי הסווסטיקה שלו, מצד אנשים שחשבו שמדובר בניאו נאצי. בסיטואציות כאלה הסביר את מניעיו לקעקועים הללו – על ההיסטוריה האמיתית של הסמל והמשימה שקיבל על עצמו. בדרך כלל זה עזר לפתוח את הלבבות. בשנים האחרונות צבר הנושא תאוצה, ורבים נחשפים אל הסמל ואל מהותו האמיתית, כך שבמקום לקבל תגובות שליליות, קיבל ManWoman מאות פניות המברכות ומעריכות את פועלו.

img4

בגיל 74 הפסיק ManWoman להתקעקע. לדבריו, לקעקועים הייתה תמיד מטרה מאוד מסוימת עבורו, כיוון שהחלומות עוררו אותו לפעולה: “עכשיו כבר אינני חולם חלומות כאלה יותר. אני חולם חלומות שונים, לכן יהיה זה חסר תוחלת מבחינתי להמשיך לעשות זאת. זה היה ממש קסום וקיבלתי תמיכה מ… תוכל לכנות זאת בשם ‘רוח’ (Spirit) או כוחות פנימיים שמעבר לידיעתנו. אני מאושר שצעדתי בדרך הזו, משום שכה רבים הצטרפו אליי בשיתוף פעולה והם ממלאים את חיי בהתרגשות”.

ייתכן כי לקוראים הישראלים זה נראה אבסורדי, פוגעני אפילו. סביר כי “אתחול מחדש” של סמל הטעון בטראומות כה קשות נדמה כמשימה בלתי אפשרית, כפצע בלתי ניתן לאיחוי. כך או כך, אי אפשר שלא להעריך את ManWoman על פועלו ועל ניסיונותיו הכנים לטהר את הסמל החף מכל פשע, שהרי לאף סמל אין משמעות אינהרנטית מלבד זו שאנו נותנים לו.

 

 

להרודת המאמר המלא:

לוקח-בחזרה-את-הסוואסטיקה