מאמרים נוספים
הצפייה בעבודה היא מאד אסתטית, כמו אסתטיות ציורית, שהופכת חזרה לחומר. אנו חווים את תחושת השיעבוד ואת תחושת העליצות והגילוי, ועוברים עם האמנית בעלת השיער הארוך את האודיסיאה הנשית – בחזרה איטית ומדוייקת, שלא נשכח שום פרט, שהידע אותו היא עיבדה בדרכה הארוכה יחרט בנו כמו הקעקועים על גופה של יסמין ברגנר
עבודותיה של יסמין ברגנר מתכנסות אל תוך מרחב הלא- מודע ואל תוך סמלים ארכיטיפים באמצעות נוכחות פיזית.
העבודות מתארות תהליך אישי שבו ארכיטיפים מקבלים משמעות אישית. עבודות פיסול ספונטניות המתרחבות לרבדים נוספים על ידי פעולת פרפורמנס המתייחסת אליהן
שיתוף

קעקועים | גוף האדם כיצירת אמנות | מוז"א | אוצרת: יסמין ברגנר

אוצרות ומחקר: יסמין ברגנר

פתיחה: 10/11/2016 נעילה: 10/11/2017

מוזיאון ארץ ישראל [מוז"א] – תל אביב

 

משחר ההיסטוריה היה הגוף המקועקע דרך להאדרה ולהגדרה אישית וקולקטיבית של האדם. מקורה של אמנות הקעקוע במסורות טקסי מעבר וחניכה שמאניות בתרבויות ילידיות. כל עבודת קעקוע ברחבי העולם מכילה בתוכה פיסות תרבות והיסטוריה ומגלמת גם ערכים אישיים, חברתיים, אקולוגיים ורוחניים.

התערוכה עוסקת בתולדות הקעקוע וחושפת מגוון מגמות אמנותיות עכשוויות בארץ ובעולם. מוצגות בה גם עבודותיו של הצלם ואנתרופולוג הקעקועים האמריקאי ד"ר לארס קרוטק, שספריו ומסעותיו מתעדים תרבויות קעקוע שבטיות מסורתיות ועכשוויות ברחבי תבל. מקום נכבד מוקדש בתערוכה לקעקוע העכשווי ולקהילת הקעקוע הישראלית, כפי שהיא מתועדת בעדשת המצלמה של "קעקוע פרוג'קט" (תמונת נושא: אלכס טילקין וסטס ויינשטיין). מקום של כבוד ניתן גם למסורת הקעקוע הצלייני בירושלים (משפחת רזוק) , לדוד מוסקו המלח המקעקע, לצד עבודותיהם של אמני קעקוע וצלמים נוספים מהארץ ומהעולם, סרטים, פריטים נדירים ותיעוד ססגוני.

כיום יותר מאי פעם, תרבות הקעקוע העולמית היא חגיגה בין- תרבותית, המחברת בין קצוות העולם, בין עבר לבין המציאות עכשווית. תרבויות הקעקוע ברחבי הגלובוס מכילות בתוכן פיסות תרבות והיסטוריה מרתקות המגלמות בד בבד ערכים אישיים, חברתיים ורוחניים.

תרבות הקעקוע העולמית זוכה כיום לבחינה היסטורית מחודשת בעקבות תהליכים של מודרניזציה וגלובליזציה. צומחת מגמה חברתית עולמית חדשה, המאמצת את אמנות הקעקוע ומכירה בחשיבותה וייחודה הרב-תרבותי. מגמה עולמית זו משקפת רבגוניות תרבותית ומציגה תחיה מחדש של מנהגים קדומים של קישוט הגוף וקעקוע לצד פרקטיקות עכשוויות ופורצות דרך, המגיעות כיום מארבעת קצוות תבל. מגמה תרבותית מרתקת זו מבטאת פסיפס תרבותי חוצה גבולות של החוויה האנושית דרך קעקועים – אמנות חיה ונושמת על גופנו.

מסתמן כי לאחר אלפי שנים של מסורת, אמנות הקעקוע שובה שוב את ליבנו והיא כאן להישאר. אם בעבר נחשבו הקעקועים לביטוי של מרדנות ושל נון – קונפורמיזם, הרי שהיום הם מייצגים יותר מכל את חופש הבחירה. הגוף המקועקע כיומן גוף אישי, המזכיר לנו מהיכן באנו ולאן נרצה ללכת, והוא נחווה יותר ויותר בציבור הישראלי כתהליך פנימי ורוחני עמוק.

לקעקוע יש יכולת מיוחדת לחבר בין גוף ונפש, בין אדם לרעהו ובין הפרט לתרבות בה הוא מתקיים. קעקועים הם המחשה של היכולת שלנו לשנות ולהשתנות. באמצעותם אדם יכול ליטול בעלות על גופו ולהפוך אותו למקדש, לבד ציור או לשלט חוצות פרטי. במחקרי הקעקוע שלי בעשור האחרון, אני שואפת לחשוף את הציבור הישראלי למגוון מגמות קעקוע אמנותיות עכשוויות בארץ ובעולם. ללמד את תולדות הקעקוע כפרקטיקה אמנותית – רוחנית חובקת עולם מאז שחר ההיסטוריה.

טקסט: יסמין ברגנר, מתוך ספר התערוכה (להורדת ספר התערוכה בPDF גללו עד למטה)

תיעוד התערוכה: ליאוניד פדרול

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל

 

 

צילומים: ליאוניד פדרול, באדיבות מוזיאון ארץ ישראל

 

סימפוזיון הקעקועים הבינלאומי שליווה את התערוכה:

משתתפיםות:
דר' לארס קרוטק, מרדכי לוי, אלכסנדר טילקין, מלכיאלה בן – שבת, פרופ' מאיר בר – אילן ויסמין ברגנר.

קעקועי העתיד // יסמין ברגנר

מחקרים בתחום העתידנות בוחנים את האפשרות שעולם הקעקועים יעבור בעשורים הקרובים אבולוציה מבחינה עיצובית, סגנונית וטכנולוגית; זאת בדומה לתמורות שידעה תרבות הקעקוע במהלך ההיסטוריה. נבחן כיצד התפתחות אבולוציונית וטכנולוגית יכולה להשפיע בעתיד על האופן שבו נקשט את גופנו.

יסמין ברגנר היא אוצרת התערוכה, מלווה רוחנית באמצעות קעקועים. חוקרת תולדות הקעקוע וגיאומטריה מקודשת.

 

מורשת הקעקוע הילידי // דר' לארס קרוטק

הגוף הילידי המקועקע הוא כלי של התפתחות והשתנות, המקדד בתוכו את תפיסת העולם הקדומה האישית, החברתית, האקולוגית והרוחנית ומתקיים לאורך דורות של אמונה שבטית באמצעות עושר סמלים חזותיים (ההרצאה בשפה האנגלית).

דר' לארס קרוטק הוא אנתרופולוג קעקועים, צלם וחוקר. התפרסם בזכות מחקריו וספריו על ההסטוריה והתרבות של הגוף  הילידי המקועקע. הפיק והנחה את סדרת הטלוזיה הדוקומנטרית של ערוץ דיסקברי "צייד הקעקועים" [TATTOO HUNTER], אשר תעדה תרבויות קעקוע הולכות ונעלמות ברחבי העולם. מגוון מעבודותיו מוצגות בתערוכה.

 

 

כתיבת שם ה' על הגוף: חוויה דתית, מיסטית ומאגית // פרופ' מאיר בר – אילן

בעת העתיקה נהגו יהודים לכתוב את שם ה' על הגוף בדיו, והם עשו זאת במסגרת דתית מיסטית ומאגית. ההרצאה תסקור מבחר עדויות למנהגים עתיקים ונשכחים אלו וכיצד ניתן להבינם בעידן העכשווי.

פרופ' מאיר בר – אילן  הוא חוקר של החברה והתרבות היהודית המלמד במחלקה לתלמוד ובמחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

בר- אילן חוקר מגוון רחב ביותר של מקורות ביהדות בעת העתיקה. דרך שיטות מחקר בין – תחומיות הוא בוחן תנ"ך, ספרות חיצונית, תלמוד, תפילה, ספרות ההיכלות, מיסטיקה, מאגיה, נומרולוגיה, אסטרולוגיה וקעקועים.

 

 

דוגמניות מקועקעות: ייצוגי נשיות בעידן הדיגיטלי // מלכיאלה בן – שבת

ההרצאה מבקשת לבחון את ייצוגי הזהות העצמית של דוגמניות במדיה הדיגיטלית בראייה פמיניסטית באמצעות גופן המקועקע.

מלכיאלה בן שבת היא בעלת תואר שני במגדר מאוניברסיטת תל אביב. מלכיאלה היא פרפורמרית, צלמת, וכן חוקרת עצמאית המתמקדת בצומת של תרבות הקעקועים, ייצוגי נשיות ותיאוריה פמיניסטית. התערוכה "קעקועים" מציגה את "בנות" סדרת עבודות צילום של מלכיאלה בן שבת והצלם דן בלילטי.

 

 

קעקוע פרוג'קט // אלכסנדר טילקין

אלכסנדר טילקין וסטס וינשטיין מתעדים בצילום את תרבות הקעקועים הישראלית העכשווית כתופעה משמעותית רחבת היקף מאז 2011. הפרויקט חותר לתת ביטוי בשיח התרבותי לתופעה שהתקרבה בצעדי ענק מהשוליים אל המרכז ונהפכה בעשור האחרון למרכיב משמעותי ונוכח בתרבות ובאמנות בישראל ובעולם.

המרצה אלכסנדר טילקין הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תוכנה ותואר שני במדעי המחשב וסטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

 

 

ירושלים בתוך העור: לקורותיו של הקעקוע הירושלמי // מרדכי לוי

תולדותיו של הקעקוע הצלייני, שהוא מסורת ייחודית לארץ ישראל:מנהג עתיק מאז ימי הביניים של עולים לרגל לירושלים שנהגו  לקעקע עצמם כמזכרת ממסעם.

מסורת זו נמשכת על ידי משפחת רזוק הירושלמית, משפחת המקעקעיםות הוותיקה בעולם המוצגת בתערוכה.

מרדכי לוי הצטרף לשירות החוץ בשנת 1975. שימש יועץ מיוחד לענייני נוצרים ומוסלמים לראש העיר ירושלים (2008 – 2004).

בטרם פרישתו מהשירות הדיפלומטי כיהן כשגריר ישראל לכס הקדוש (2012 -2008). התמחה בנושאי צליינות לארץ הקודש בימי הביניים ולתולדות הקעקועים בתרבות המערב.

 

הפתיחה: רגע של סיפוק עם דר' לארס קרוטק וואסים רזוק

 

ערב הפתיחה: וידאו ארט מאת חיים מחלב, מקעקע. הקרנה על קיר המוזיאון

 

רגע של סיפוק בפתיחה הרשמית

בצילום: הנהלת המוזיאון, דר' לארס קרוטק, אלכס טילקין, יסמין ברגנר

 

יסמין ברגנר היא אמנית רב תחומית, מקעקעת וחוקרת תרבות קעקוע

 

להורדת קטלוג התערוכה המלא (דו-לשוני) בעיצוב משה מירסקי.

 

לצפייה מיטבית מומלץ לגלול כ Double Spread

קעקועים – גוף האדם כיצירת אמנות – הקטלוג