תערוכת יחיד של יסמין ברגנר | בית האמנים אלחריזי תל אביב | 2012
צילום: ג'וד מוסקוביץ'
אוצר: ציבי גבע
העבודות מתארות תהליך אישי שבו ארכיטיפים מקבלים משמעות אישית. עבודות פיסול ספונטניות המתרחבות לרבדים נוספים
על ידי פעולת פרפורמנס המתייחסת אליהן, מנסה להחיותן ולעוררן לחיים מחודשים על ידי פעולה שמאנית.
הצילום מלכד את הממדים הרבים המתקיימים בכל עבודה.
הפרפורמנס נותן רמז וקריאת כיוון לצופה, מאיזה מקום חבוי, קבור וקמאי, מגיעה השפה האישית של יסמין ברגנר.
מי הם גיבורי התרבות, האבות והאמהות הרוחניים שלה.
בנקודה זו הולכים ונאספים בטבעיות רבה, געגועים לתפקיד אמיתי וחיוני כאמנית. יצור אנושי המטפח ברגע מסויים –
רגש, תחושה, תפיסה וממרכז אליה את תשומת הלב.
Ascendants & Descendants, מראה הצבה, בית האמנים אלחריזי תל אביב 2012
Before Ascension, יסמין ברגנר, צילום: ג'וד מוסקוביץ, 2012
זוהי נקודה מדיטטיבית בתהליך האמנות אשר מי שנתנסה בה לעולם לא יהיה כפי שהיה.
לעולם תמיד יחפש את הנקודה החמקמקה הזו, שבה המבט החיצוני מתאייד ובמקומו תופסת אינטואיציה כבירה ושמחה את המושכות,
ותחושת חירות וטראנס עצומה אופפת אותך.
תחושת אמנות ללא מאמץ, הוויה. זהו השקט הנפשי שצריך באמת, על מנת לרדות דברים מבאר הנשמה.
זהו המקום בו ניתן לזהות וליהנות מהכוח התרפויטי של האמנות לצופה ובעיקר ליוצרת.
Extension, יסמין ברגנר, צילום: ג'וד מוסקוביץ, 2012
Ascendants & Descendants, מראה הצבה, בית האמנים אלחריזי תל אביב 2012
בחיים ההגיוניים האלה לא נשאר הרבה מקום לאדמה רטובה,
לדם, לשומן, לטבע, לאיטיות, לעשייה מתוך אי – עשייה.
בחיי היומיום שלי, האדמה הרטובה שלי – היא החימר.
בחיי היומיום שלי, הדם הוא שריטה עטופה בפלסטר עמיד במים, צבע אדם על הבד.
בחיי היומיום שלי, החלב, הוא החלב שבו הנקתי את בתי.
הטבע – הוא רגעי העירום והשלווה שמזכירים לי שוב ושוב שיש לי גוף.
שאני נשמה משוטטת, לכודה בקואורדינאטה פלונית.
זו התעוררות לחוויה שמאנית, שאין לי מושג למה אני עושה אותה, חוץ מאשר תחושת בטן מאד חזקה,
שמאד בא לי…ויש לי גם תחושה שמתישהו
זה יהיה שימושי ללמוד קסמים מסוימים,
ושלהיות מכשפה זה סקסי.
Ascendants & Descendants, מראה הצבה, בית האמנים אלחריזי תל אביב 2012
את היצירה שלי פוקדים דימויים וסמלים שהולכים ונהיים רחבים, קולקטיביים, אוניברסאליים,
ולאט לאט לובשת אני צורה של ארכיטיפ,
ארכיטיפ של אישה ושל אדם. אני תבנית.
ההתכווננות המאגית היא המושכת את תשומת הלב לשם,
משום שהתכווננות מאגית היא למעשה התכווננות רוחנית, מדיטטיבית.
ברגעים אלה את שוכחת את אישיותך והופכת לכלי פולחן.
את היא כלי פולחני.
Ascendants & Descendants, מראה הצבה, בית האמנים אלחריזי תל אביב 2012
The Mound, יסמין ברגנר, צילום: ג'וד מוסקוביץ, 2012
קיבלת את הגן הזו לעבדו ולשמרו, והגנן הוא הכלי.
הגנן המסור חייב נפש בריאה בגוף בריא.
הוא חייב הרבה טבע, הרבה דם ולחות ואיברים פנימיים.
הוא חייב השראה ותום לב של ילד, לא משנה מה קורה לו בחיים…
ואורך רוח. וסלחנות של ילד.
מבוץ, מים וניצוץ אלוהי נברא העולם.
אני בוראת דימויים מחימר. זוהי הדרך שלי להתחבר לכאלה תחושות קמאיות.
עלינו למצוא לעצמנו מוריםות רוחנייםות בחיים האלה,
ועלינו גם להיות מוריםות רוחניים לסובביםות אותנו. להוות דוגמא.
היי כל מה שאת מסוגלת להיות.
יסמין ברגנר 2012
