דברים "חמים מהתנור"

כיום מתפתחת מגמה חברתית חדשה המאמצת בחום את ז'אנר הקעקועים ומכירה בחשיבותו. התערוכה "קעקועים" מציגה עבודות אמנות של אמנים מהארץ ומחו"ל המתייחסים לפעולת הקעקוע בדרכי ביטוי שונות וחושפים את מגוון המוטיבציות הפנימיות לקעקוע בהקשר של הגדרת זהות אישית, לאומית, מגדרית, חברתית, קוגניטיבית ורוחנית.
התערוכה מתמקדת בהיבט האבותי של הקעקוע. תרבויות שבטיות בנויות במעגלים קונצנטריים, בדומה לטבעות של עץ. הפרט ממוקם במרכז, עטוף במעגל חיצוני המקיף אותו: המערכת השבטית הקולקטיבית. מעגל חברתי זה עטוף במעגל חיצוני נוסף: המערכת החברתית-דתית, המבטאת את תפיסת העולם הקוסמוגונית והמיתולוגית של השבט. הטוטם השבטי הוא ייצוג חזותי ארכיטיפי של התרבות – מוקד וליבו של השבט – המשמש ככלי אבות קולקטיבי להעצמה אישית וחברתית. הוא מושך אליו התחדשות תאית, יצירה אינסופית וקשר בין העבר לעתיד. הטוטם הוא ייצוג כפול: הזוג המייסד זכר/נקבה, שזיווגם יוצר תרבות. הנושאים הגרפיים המיתולוגיים המעטרים את הקעקוע השבטי הם דוגמאות הלקוחות מהשפה הטוטמית (שהיא הדקדוק האוניברסלי – הסמלים והארכיטיפים של התרבות). בהקשר זה, קעקוע הוא מעין "טוטם אישי". קמע של זיכרון ואובייקט של העצמה. בעולם השבטי, קעקוע הוא חלק מטקס מעבר וחניכה שמאני, לאורך כל שלבי החיים.
מאז שחר ההיסטוריה, הגוף המקועקע היה אמצעי להאדרה ולהגדרה אישית וקולקטיבית של האדם. אמנות הקעקוע מקורה במסורות של טקסי מעבר וחניכה שמאניים בתרבויות ילידיות; כל עבודת קעקוע ברחבי העולם מכילה בתוכה פיסות תרבות והיסטוריה וגם מגלמת ערכים אישיים, חברתיים, אקולוגיים ורוחניים.
אנו אוגרים זיכרונות בגופנו, אנו אוגרים געגועים ושברון לב. אנו אוגרים שמחה, רגעים של שלווה שמימית. אם אנו רוצים גישה אליהם, אם אנו רוצים לנוע לתוכם ודרכם, עלינו להיכנס לגופנו… גופנו מספר סיפורים.
עלינו להקשיב, להגיב ולהכיר בחשיבות ובחיוניות של נוכחותו המתמדת של המיתוס. התשתית התרבותית האנושית משתנה ללא הרף, זהו מרחב גמיש המבוסס על זיכרונותינו ועל תודעתנו האישית והקולקטיבית.
בחינת תרבויות הקעקועים השונות לאורך ההיסטוריה ברחבי העולם נותנת לנו את היכולת לבחון את נפש האדם.
הצפייה בעבודה היא מאד אסתטית, כמו אסתטיות ציורית, שהופכת חזרה לחומר. אנו חווים את תחושת השיעבוד ואת תחושת העליצות והגילוי, ועוברים עם האמנית בעלת השיער הארוך את האודיסיאה הנשית – בחזרה איטית ומדוייקת, שלא נשכח שום פרט, שהידע אותו היא עיבדה בדרכה הארוכה יחרט בנו כמו הקעקועים על גופה של יסמין ברגנר
עבודותיה של יסמין ברגנר מתכנסות אל תוך מרחב הלא- מודע ואל תוך סמלים ארכיטיפים באמצעות נוכחות פיזית.