התערוכה מתמקדת בהיבט האבותי של הקעקוע. תרבויות שבטיות בנויות במעגלים קונצנטריים, בדומה לטבעות של עץ. הפרט ממוקם במרכז, עטוף במעגל חיצוני המקיף אותו: המערכת השבטית הקולקטיבית. מעגל חברתי זה עטוף במעגל חיצוני נוסף: המערכת החברתית-דתית, המבטאת את תפיסת העולם הקוסמוגונית והמיתולוגית של השבט.
הטוטם השבטי הוא ייצוג חזותי ארכיטיפי של התרבות – מוקד וליבו של השבט – המשמש ככלי אבות קולקטיבי להעצמה אישית וחברתית. הוא מושך אליו התחדשות תאית, יצירה אינסופית וקשר בין העבר לעתיד. הטוטם הוא ייצוג כפול: הזוג המייסד זכר/נקבה, שזיווגם יוצר תרבות.
הנושאים הגרפיים המיתולוגיים המעטרים את הקעקוע השבטי הם דוגמאות הלקוחות מהשפה הטוטמית (שהיא הדקדוק האוניברסלי – הסמלים והארכיטיפים של התרבות).
בהקשר זה, קעקוע הוא מעין "טוטם אישי". קמע של זיכרון ואובייקט של העצמה. בעולם השבטי, קעקוע הוא חלק מטקס מעבר וחניכה שמאני, לאורך כל שלבי החיים.