קעקועים והשפה העברית | טל גורדון מראיינת את יסמין ברגנר

אמנית הקעקועים יסמין ברגנר תציג בכנס השפה העברית את ההיבטים הרוחניים והתרבותיים של קעקועים משחר האנושות ועד ימינו.
ללא מסגרת | כנס קעקועים | יועצת מקצועית: יסמין ברגנר

בחינת תרבויות הקעקועים השונות לאורך ההיסטוריה ברחבי העולם נותנת לנו את היכולת לבחון את נפש האדם.
קישוט הגוף וקעקועים באפריקה והמזרח התיכון | מאת יסמין ברגנר

ייתכן כי נוהג קישוטי הגוף מתוארך לפני כ-100,000 שנה, או אפילו קודם לכן. קונכיות וכלי עצם שהתגלו במערת בלומבוס נמצאו והכילו שרידי פיגמנט העשוי מאוקרה אדומה. ארכיאולוגים מאמינים כי המערה שימשה ככל הנראה כסדנה להכנת פיגמנטים.
Awakening – In Her Savior's Arms | פרפורמנס מאת יסמין ברגנר

הצפייה בעבודה היא מאד אסתטית, כמו אסתטיות ציורית, שהופכת חזרה לחומר. אנו חווים את תחושת השיעבוד ואת תחושת העליצות והגילוי, ועוברים עם האמנית בעלת השיער הארוך את האודיסיאה הנשית – בחזרה איטית ומדוייקת, שלא נשכח שום פרט, שהידע אותו היא עיבדה בדרכה הארוכה יחרט בנו כמו הקעקועים על גופה של יסמין ברגנר
A Matter Of Light | תערוכת יחיד | יסמין ברגנר

עבודותיה של יסמין ברגנר מתכנסות אל תוך מרחב הלא- מודע ואל תוך סמלים ארכיטיפים באמצעות נוכחות פיזית.
ילד השדה חלק שני | ריאיון עם הפיזיקאי והחוקר נאסים הראמיין

הראמיין וונדיל ג'ונס אינם היחידים המשערים כי ארון הברית הובא לקהיליית האיסיים בקומראן
ילד השדה 1# | ריאיון עם הפיזיקאי והחוקר נאסים הראמיין

האנושות חייבת לאמץ את פיזיקת השדות המאוחדים וללמוד לשלוט בשדות הכבידה במטרה להשתחרר מהכורח לחיות על פני השטח של פלנטה ולהיהפך לחלק מקהילה גלקטית
אלות וגלדיאטורים | תערוכה קבוצתית בהשתתפות יסמין ברגנר

שישה אמנים צעירים עושים שימוש בדימויים ובחומרים מתוך התרבות הפופולרית העכשווית
מה קורה עם הגברים? פצע האם כחוליה החסרה בהבנת מיזוגניה | בת'אני וובסטר | מאנגלית: יסמין ברגנר

בעיצומו של נחשול אמיץ של נשים החושפות תיעוד של הטרדות מיניות בתעשיות הרבות, רבות מאיתנו, נשים כגברים, מתחילות לתפוס את רוחב היריעה של המציאות הזו של מיזוגניה משתוללת. כתרבות, נשאלת השאלה: מדוע קיים אצל גברים כה רבים הדחף לזלזל, לשנוא ולפגוע בנשים? מהיכן מגיעה מציאות זו? ומה ביכולתנו לעשות כדי לעצרה?
הרצח של הפילוסופית היפאטיה ותולדות המיזוגניה | מאת יסמין ברגנר

באביב שנת 415 לספירה, יצאה אשת אצולה פגאנית מאולם ההרצאות המחובר לספריה הגדולה של אלכסנדריה, וקראה להביא את כרכרתה, כדי להסיע את עצמה לביתה. נשים פגאניות משכילות רבות נהנו ממעמד חברתי ואקדמי גבוה באותה תקופה, אך היפאטיה הייתה אחת הבודדות שנסעו באופן עצמאי בכרכרה שהייתה שייכת להן.
אות קלון וסמל הגנה | מאמר מאת יסמין ברגנר

בימים אלה מוצגת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב תערוכה מרתקת שאצר חיים מאור (אוצר הגלריות האוניברסיטאיות) בשיתוף סטודנטיות בקורס לאוצרות, בשם "דיוקנאות קין – ייצוגים של אחרים באמנות העכשווית בישראל".
לאתחל את הסוואסטיקה מחדש | מאמר מאת יסמין ברגנר

הפצעים העמוקים שהותירו השואה ומלחמת העולם השנייה קיבעו בתודעתנו את צלב הקרס כדימוי המשול לרוע שטני, לגזענות ולפאשיזם, חרף היותו של הסמל חף מפשע. שבעה עשורים לאחר השואה, והסווסטיקה הוא עדיין אחד הסמלים הבזויים והמושמצים ביותר.
בעלות גופנית על הסמל | מאמר מאת יסמין ברגנר

עד לפני זמן לא רב התעלם עולם האמנות מתחום הקעקוע תוך הדרתו וסימונו כראשוני ונחות, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר אמנים עושים שימוש בקעקוע כפרקטיקה, כסמל או כפעולה אמנותית.
לחוות כאב באופן מבוקר | מאמר מאת יסמין ברגנר

בתערוכה המתייחסת לתרבות הקעקוע האמריקאית ממשיכה רונה יפמן להתבונן בפרסונות הפועלות בתחושת דיכוי, ומגלות אנושיות שמתעלה מעבר להגדרות החברתיות.
"ובו תדבק" | קעקועים ביהדות | מאמר מאת יסמין ברגנר

בניגוד לאמונה הרווחת, יהודי המקרא קיימו תרבות קעקועים עממית עשירה' הדעה הרווחת היא כי האמונה היהודית אוסרת על קעקועים באופן גורף. האם זהו צדק היסטורי?