דברים "חמים מהתנור"

קישוט הגוף וקעקועים באפריקה והמזרח התיכון | מאת יסמין ברגנר

ייתכן כי נוהג קישוטי הגוף מתוארך לפני כ-100,000 שנה, או אפילו קודם לכן. קונכיות וכלי עצם שהתגלו במערת בלומבוס נמצאו והכילו שרידי פיגמנט העשוי מאוקרה אדומה. ארכיאולוגים מאמינים כי המערה שימשה ככל הנראה כסדנה להכנת פיגמנטים.

Awakening – In Her Savior's Arms | פרפורמנס מאת יסמין ברגנר

הצפייה בעבודה היא מאד אסתטית, כמו אסתטיות ציורית, שהופכת חזרה לחומר. אנו חווים את תחושת השיעבוד ואת תחושת העליצות והגילוי, ועוברים עם האמנית בעלת השיער הארוך את האודיסיאה הנשית – בחזרה איטית ומדוייקת, שלא נשכח שום פרט, שהידע אותו היא עיבדה בדרכה הארוכה יחרט בנו כמו הקעקועים על גופה של יסמין ברגנר

מה קורה עם הגברים? פצע האם כחוליה החסרה בהבנת מיזוגניה | בת'אני וובסטר | מאנגלית: יסמין ברגנר

בעיצומו של נחשול אמיץ של נשים החושפות תיעוד של הטרדות מיניות בתעשיות הרבות, רבות מאיתנו, נשים כגברים, מתחילות לתפוס את רוחב היריעה של המציאות הזו של מיזוגניה משתוללת. כתרבות, נשאלת השאלה: מדוע קיים אצל גברים כה רבים הדחף לזלזל, לשנוא ולפגוע בנשים? מהיכן מגיעה מציאות זו? ומה ביכולתנו לעשות כדי לעצרה?

הרצח של הפילוסופית היפאטיה ותולדות המיזוגניה | מאת יסמין ברגנר

באביב שנת 415 לספירה, יצאה אשת אצולה פגאנית מאולם ההרצאות המחובר לספריה הגדולה של אלכסנדריה, וקראה להביא את כרכרתה, כדי להסיע את עצמה לביתה. נשים פגאניות משכילות רבות נהנו ממעמד חברתי ואקדמי גבוה באותה תקופה, אך היפאטיה הייתה אחת הבודדות שנסעו באופן עצמאי בכרכרה שהייתה שייכת להן.

אות קלון וסמל הגנה | מאמר מאת יסמין ברגנר

בימים אלה מוצגת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב תערוכה מרתקת שאצר חיים מאור (אוצר הגלריות האוניברסיטאיות) בשיתוף סטודנטיות בקורס לאוצרות, בשם "דיוקנאות קין – ייצוגים של אחרים באמנות העכשווית בישראל".

עתיד עתיק | מסע החניכה הגדול | מאמר מאת יסמין ברגנר

המיתוס המתייחס לכוחות הבריאה היה תמיד חלק בלתי נפרד מחיינו. השילוש מיתוס-פולחן-המקודש, החוזר תדיר בתרבויות העולם (כפי שמראים מחקריו המרתקים של מירצ'ה אליאדה), מוצא כיום דרכי ביטוי עתיקות וחדשות בתנועה גלובלית מתפתחת של פסטיבלים טרנספורמטיביים.

לאתחל את הסוואסטיקה מחדש | מאמר מאת יסמין ברגנר

הפצעים העמוקים שהותירו השואה ומלחמת העולם השנייה קיבעו בתודעתנו את צלב הקרס כדימוי המשול לרוע שטני, לגזענות ולפאשיזם, חרף היותו של הסמל חף מפשע. שבעה עשורים לאחר השואה, והסווסטיקה הוא עדיין אחד הסמלים הבזויים והמושמצים ביותר.

בעלות גופנית על הסמל | מאמר מאת יסמין ברגנר

עד לפני זמן לא רב התעלם עולם האמנות מתחום הקעקוע תוך הדרתו וסימונו כראשוני ונחות, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר אמנים עושים שימוש בקעקוע כפרקטיקה, כסמל או כפעולה אמנותית.