הגוף כארכיון חי | איך הקעקוע הישראלי הפך לשפת ריפוי, זיכרון וריבונות | מאת יסמין ברגנר
מה שהיה פעם סימן של שוליים, מרד או אסתטיקה – הופך היום לאחת השפות העמוקות ביותר שבהן אנשים מספרים את עצמם. בישראל שאחרי 7 באוקטובר, הקעקוע כבר אינו רק דימוי על העור. הוא עדות. הוא עוגן. הוא טקס מעבר. ולעיתים, כשהוא מוחזק נכון, הוא יכול להפוך לשער של עיבוד, ריפוי וצמיחה פוסט־טראומטית. כותבת שורות אלה […]
אטלס הקעקועים העולמי | מאת אנה פליסיטי פרידמן
אמנות קעקועים עכשווית מחברת בין תרבויות גיאוגרפיות שונות ואף מנוגדות, טרנדים ושפות אמנותיות. הגוף המקועקע במאה ה-21 עושה שימוש וירטואוזי בהיסטוריה של האמנות.
הפצע הנשי | מאת בת'אני וובסטר | תרגמה מאנגלית: יסמין ברגנר
הפצע האימהי הוא הפצע הבין-דורי שעובר מאם לבת לאורך ההיסטוריה, כחלק מהחיים בתרבויות פטריארכליות…
הצורה האחת והיחידה | מדע גיאומטריה מקודשת | מאת יסמין ברגנר
כל מה שמתפתח ומתקיים נוצר באמצעות דפוסים בגיאומטריות ביולוגיות ומנטליות כאחד…
דם וקעקועים ביצירתו של אורי קצנשטיין | מאת יסמין ברגנר
"האנשים האלה שהסכימו לקעקע את עבודתי על עצמם הם סוג של שליחים ארוטיים בשבילי", אמר לי קצנשטיין לפני כמה שנים, והבטתי בזרועותיו המקועקעות בסמלים האניגמטיים שיצר. בדרך ייחודית זו, הוא יצר רשת נסתרת של עצמו באלה שסביבו. יסמין ברגנר על קצנשטיין האמן-שאמאן
ווטיקו | המגיפה הגדולה ביותר הידועה לאנושות | מאת פול לוי | מאנגלית: יסמין ברגנר
"וטיקו" הוא מושג שמקורו בשבט הקרי בצפון אמריקה, מילה המבטאת מחלה פסיכולוגית המשפיעה על התנהגות אנושית הרסנית עצמית. הפסיכוזה האנושית הקולקטיבית שלנו.
מדוע זה קריטי עבור נשים לרפא את פצע האם | מאת בת'אני וובסטר | מאנגלית: יסמין ברגנר
רבות אינן מבינות שהנושא הבסיסי העומד בבסיס העצמת נשים הוא פצע האם. קשיים ואתגרים בין אמהות לבנות הם אלימים, חסרי מעצורים ונפוצים בחברה, אך לעתים רחוקות מדוברים עליהם בגלוי.
הצורה האחת והיחידה | מדע גיאומטריה מקודשת | מאת יסמין ברגנר
לבני אדם יש דפוסי-על מולדים של מחשבה ורגש, אותם כינה קרל גוסטב יונג "ארכיטיפים נפשיים". ארכיטיפים אלה הם חלק מחוקת האדם, וניתן למצוא עקבותיהם כתוצרים בכל תחומי היצירה והפעילות האנושית. הם יכולים לפעול בתודעה ככוחות חיוביים או הרסניים. הם יצירתיים כשהם מעוררי השראה והרסניים כשהם הופכים נוקשים ודעות קדומות.
ילד השדה | ריאיון עם נאסים הראמיין #2 | מראיינת: יסמין ברגנר
בחלק הראשון של המאמר, דיברנו על טכנולוגיה חדשה שמפותחת במעבדת ראמין. בשנה שעברה שוחררה הגרסה הראשונה של טכנולוגיית התהודה ARK ממעבדת ראמין: גבישים שגודלו במעבדה שניתן לענוד על הגוף. הגבישים מעוצבים ומובנים בצורה גיאומטרית היוצרת מבנה מולקולרי בעל יכולת להדהד עם שדה קוונטי. טכנולוגיה לבישה זו יוצרת סנכרון הרמוני עם השדה המאוחד ומשפרת את היעילות.
ילד השדה | ריאיון עם נאסים הראמיין 1# | מראיינת: יסמין ברגנר
"סירובו של המדע המודרני לחפש סדר גבוה יותר מאט את התפתחות האנושות ופוגע קשות במערכות האקולוגיות עליהן אנו תלויים כדי לשרוד ולשגשג. ההשלכות והיישומים של תפיסת העולם המחוברת מספקים לנו חזון ברור של יכולותינו להתפתח. האנושות נעה בכיוון זה, אך עלינו להגיע ליעדנו בזמן וטכנולוגיה מתקדמת חייבת לצוץ בהקדם האפשרי."
תולדות תרבות קעקועים בישראל | מאמר מאת יסמין ברגנר
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מרגש של תחיית קעקועים באזורנו, אם כי באיחור. מדוע רנסנס הקעקועים מגיע לישראל באיחור של כשני עשורים בהשוואה לארה"ב, אירופה ושאר העולם?
ייצוגי קעקוע באמנות העכשווית | הגלריה של אוניברסיטת בן גוריון | אוצריםות: יסמין ברגנר וחיים מאור
כיום מתפתחת מגמה חברתית חדשה המאמצת בחום את ז'אנר הקעקועים ומכירה בחשיבותו. התערוכה "קעקועים" מציגה עבודות אמנות של אמנים מהארץ ומחו"ל המתייחסים לפעולת הקעקוע בדרכי ביטוי שונות וחושפים את מגוון המוטיבציות הפנימיות לקעקוע בהקשר של הגדרת זהות אישית, לאומית, מגדרית, חברתית, קוגניטיבית ורוחנית.
אנססטורז | תערוכה קבוצתית | גלריה בנימין תל אביב | אוצרת: יסמין ברגנר
התערוכה מתמקדת בהיבט האבותי של הקעקוע. תרבויות שבטיות בנויות במעגלים קונצנטריים, בדומה לטבעות של עץ. הפרט ממוקם במרכז, עטוף במעגל חיצוני המקיף אותו: המערכת השבטית הקולקטיבית. מעגל חברתי זה עטוף במעגל חיצוני נוסף: המערכת החברתית-דתית, המבטאת את תפיסת העולם הקוסמוגונית והמיתולוגית של השבט.
הטוטם השבטי הוא ייצוג חזותי ארכיטיפי של התרבות – מוקד וליבו של השבט – המשמש ככלי אבות קולקטיבי להעצמה אישית וחברתית. הוא מושך אליו התחדשות תאית, יצירה אינסופית וקשר בין העבר לעתיד. הטוטם הוא ייצוג כפול: הזוג המייסד זכר/נקבה, שזיווגם יוצר תרבות.
הנושאים הגרפיים המיתולוגיים המעטרים את הקעקוע השבטי הם דוגמאות הלקוחות מהשפה הטוטמית (שהיא הדקדוק האוניברסלי – הסמלים והארכיטיפים של התרבות).
בהקשר זה, קעקוע הוא מעין "טוטם אישי". קמע של זיכרון ואובייקט של העצמה. בעולם השבטי, קעקוע הוא חלק מטקס מעבר וחניכה שמאני, לאורך כל שלבי החיים.
היסטוריות מיצב – מיצג | גלריה שרה ארמן | תערוכה קבוצתית בהשתתפות יסמין ברגנר
אנו אוגרים זיכרונות בגופנו, אנו אוגרים געגועים ושברון לב. אנו אוגרים שמחה, רגעים של שלווה שמימית. אם אנו רוצים גישה אליהם, אם אנו רוצים לנוע לתוכם ודרכם, עלינו להיכנס לגופנו… גופנו מספר סיפורים.
אוב | גלריה משונע | יסמין ברגנר | אסתר כהן סקין | אסי משולם
עלינו להקשיב, להגיב ולהכיר בחשיבות ובחיוניות של נוכחותו המתמדת של המיתוס. התשתית התרבותית האנושית משתנה ללא הרף, זהו מרחב גמיש המבוסס על זיכרונותינו ועל תודעתנו האישית והקולקטיבית.
קעקועים והשפה העברית | טל גורדון מראיינת את יסמין ברגנר
אמנית הקעקועים יסמין ברגנר תציג בכנס השפה העברית את ההיבטים הרוחניים והתרבותיים של קעקועים משחר האנושות ועד ימינו.