אנססטורז | תערוכה קבוצתית | גלריה בנימין תל אביב | אוצרת: יסמין ברגנר

Ancestors אוצרת: יסמין ברגנר דימוי שער: מקס האריס   הגוף הוא המדיום שבאמצעותו אנו מתקשרים עם "האחר" ועם הסביבה. אנו יוצרים זהויות אישיות וחברתיות אשר על פיהן אנו מבססים "רשתות- חברתיות אנושיות" באמצעות הגוף. שינוי ומניפולציה של הגוף באמצעות קעקוע מתפרשת כאן כעיסוק פעיל שבאמצעותו אנשים עוסקים בזהות עצמית ובהצבת עצמם בתוך מערכות היחסים החברתיות […]

קעקועים | גוף האדם כיצירת אמנות | מוז"א | אוצרת: יסמין ברגנר

אוצרות ומחקר: יסמין ברגנר פתיחה: 10/11/2016 נעילה: 10/11/2017 מוזיאון ארץ ישראל [מוז"א] – תל אביב   משחר ההיסטוריה היה הגוף המקועקע דרך להאדרה ולהגדרה אישית וקולקטיבית של האדם. מקורה של אמנות הקעקוע במסורות טקסי מעבר וחניכה שמאניות בתרבויות ילידיות. כל עבודת קעקוע ברחבי העולם מכילה בתוכה פיסות תרבות והיסטוריה ומגלמת גם ערכים אישיים, חברתיים, אקולוגיים […]

קישוט הגוף וקעקועים באפריקה והמזרח התיכון | מאת יסמין ברגנר

סקירה היסטורית דימוי פותח: עבדים מקועקעים על קיר במקדש סתי הI מצרים, תבליט. רישום: יסמין ברגנר יתכן כי מנהג קישוט הגוף מרחיק עד כ 100 אלף שנה אל העבר ואף יותר. קונכיות וכלי עצם שהתגלו במערת בלומבוס [1] [BLOMBOS CAVE] (כיום איזור דרום- אפריקה) נמצאו כשבתוכם שרידים של צבע שהוכן מאוכרה אדומה. ארכיאולוגים משערים כי […]

תולדות תרבות קעקועים בישראל | מאת יסמין ברגנר

דימוי פותח: שער ספרו של דוד מוסקו המלח המקעקע "קעקועים – סודות מן האמנות האסורה" 1980   קעקועים במאה ה21 בישראל – פריחה מאוחרת בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מרגש של תחיית קעקועים באיזורנו אם כי באיחור. מדוע רנסאנס הקעקועים מגיע לישראל באיחור של כשני עשורים ביחס לארה"ב ואירופה ולשאר העולם?  פרידמן (2015) מציינת שמגמות […]

ילד השדה | ריאיון עם נאסים הראמיין 1# | מראיינת: יסמין ברגנר

פורסם במקור במגזין חיים אחרים 2018 "סירובו של המדע המודרני לחפש אחר סדר גבוה מאט את התפתחות האנושות ופוגע קשות במערכות האקולוגיות שבהן אנו תלויים כדי לשרוד ולשגשג. ההשלכות והיישומים של תפיסת העולם המחוברת מספקים לנו חזון ברור לגבי יכולותינו להתפתח. האנושות צועדת בכיוון הזה, אבל עלינו להגיע ליעד בזמן והטכנולוגיה המתקדמת חייבת לצאת בהקדם" […]

ילד השדה | ריאיון עם נאסים הראמיין #2 | מראיינת: יסמין ברגנר

פורסם במקור במגזין חיים אחרים 2018 טכנולוגיה לבישה בשנת 2015 יצאה לשוק גרסה ראשונה של טכנולוגיית התהודה ARK ממעבדתו של הראמיין: קריסטלים המיוצרים במעבדה שאפשר לענדם על הגוף. הקריסטלים מתוכננים ומובנים באופן גיאומטרי היוצר מבנה מולקולרי שיש לו יכולת הדהוד עם השדה הקוונטי. הטכנולוגיה הלבישה הזאת יוצרת סנכרון הרמוני עם השדה המאוחד ומעצימה את היעילות […]

הצורה האחת והיחידה | מדע גיאומטריה מקודשת | מאת יסמין ברגנר

פורסם במקור במגזין חיים אחרים בבני אדם מובנות תבניות-על מולדות של מחשבה ושל רגש, שכונו על ידי קרל גוסטב יונג "ארכיטיפים נפשיים". ארכיטיפים אלה הם חלק מהחומרה האנושית, ואפשר למצוא את עקבותיהם כתוצרים בכל תחומי היצירה והפעילות האנושית. הם יכולים לפעול בתודעה ככוחות חיוביים או הרסניים. הם יצירתיים כשהם מעוררי השראה והרסניים כשהם נהפכים לנוקשים […]

מדוע זה קריטי עבור נשים לרפא את פצע האם | מאת בת'אני וובסטר | מאנגלית: יסמין ברגנר

דימוי פותח: Yasmine bergner, Follow me out of Darkness, 2013, Photography: Jude Moskovitch   רביםות אינםן מביניםות שהנושא המהותי העומד בבסיס העצמת האישה הוא פצע האם. קשיים ואתגרים בין אמהות ובנות הם אלימים, משולחי רסן ונרחבים בחברה אך לעיתים רחוקות מדברים עליהם בפתיחות. הטאבו בנוגע לדיבור על כאב פצע האם הוא מה שמשאיר אותו במקומו, […]

ווטיקו | המגיפה הגדולה ביותר הידועה לאנושות | מאת פול לוי | מאנגלית: יסמין ברגנר

"ווטיקו" הוא מושג המגיע משבט הקרי בצפון אמריקה, מילה המבטאת מחלה פסיכולוגית המשפיעה על ההתנהגות האנושית ההרסנית כלפי עצמה. הפסיכוזה האנושית הקולקטיבית שלנו.   ווטיקו – המגיפה הגדולה ביותר הידועה לאנושות – מאת פול לוי תרגום מאנגלית: יסמין ברגנר דימוי פותח: בוגרו, דאנטה ווירגיליוס בגיהנום, 1850   בספר קולומבוס וקניבלים אחרים, חוקר בחיוניות הסופר הילידי […]

מה קורה עם הגברים? פצע האם כחוליה החסרה בהבנת מיזוגניה | בת'אני וובסטר | מאנגלית: יסמין ברגנר

בעיצומו של נחשול אמיץ של נשים החושפות תיעוד של הטרדות מיניות בתעשיות הרבות, רבות מאיתנו, נשים כגברים, מתחילות לתפוס את רוחב היריעה של המציאות הזו של מיזוגניה משתוללת. כתרבות, נשאלת השאלה: מדוע קיים אצל גברים כה רבים הדחף לזלזל, לשנוא ולפגוע בנשים? מהיכן מגיעה מציאות זו? ומה ביכולתנו לעשות כדי לעצרה? מה קורה עם הגברים? […]

הרצח של הפילוסופית היפאטיה ותולדות המיזוגניה | מאת יסמין ברגנר

באביב שנת 415 לספירה, יצאה אשת אצולה פגאנית מאולם ההרצאות המחובר לספריה הגדולה של אלכסנדריה, וקראה להביא את כרכרתה, כדי להסיע את עצמה לביתה. נשים פגאניות משכילות רבות נהנו ממעמד חברתי ואקדמי גבוה באותה תקופה, אך היפאטיה הייתה אחת הבודדות שנסעו באופן עצמאי בכרכרה שהייתה שייכת להן. חלק ראשון: דחיית האלה ומות הפגאניזם- הרצח של […]

דם וקעקועים ביצירתו של אורי קצנשטיין | מאת יסמין ברגנר

האנשים הללו שהסכימו לקעקע על עצמם עבודה שלי הם סוג של שליחים ארוטיים עבורי', אמר לי קצנשטיין לפני כמה שנים, ואני התבוננתי בזרועותיו המקועקעות בסמלים האניגמטיים שיצר. בדרך ייחודית זו יצר גריד חבוי של עצמיותו בסובבים אותו. יסמין ברגנר על קצנשטיין האמן-השמאן.     דם וקעקועים ביצירתו של אורי קצנשטיין – מאת יסמין ברגנר פורסם […]

אות קלון וסמל הגנה | מאמר מאת יסמין ברגנר

מעשה הסימון הוא אמצעי ראשון למידורם, נידויים, החרמתם, השפלתם ולעיתים חיסולם של המסומנים.   בימים אלה מוצגת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב תערוכה מרתקת שאצר חיים מאור (אוצר הגלריות האוניברסיטאיות) בשיתוף סטודנטיות בקורס לאוצרות, בשם "דיוקנאות קין – ייצוגים של אחרים באמנות העכשווית בישראל". במידה רבה אין מתאים ממאור, יליד 1951, לאצור תערוכה קבוצתית המהווה נדבך נוסף […]

עתיד עתיק | מסע החניכה הגדול | מאמר מאת יסמין ברגנר

המיתוס המתייחס לכוחות הבריאה היה תמיד חלק בלתי נפרד מחיינו. השילוש מיתוס-פולחן-המקודש, החוזר תדיר בתרבויות העולם (כפי שמראים מחקריו המרתקים של מירצ'ה אליאדה), מוצא כיום דרכי ביטוי עתיקות וחדשות בתנועה גלובלית מתפתחת של פסטיבלים טרנספורמטיביים.   עתיד עתיק – מסע החניכה הגדול: יסמין ברגנר על אמנות מיתית, על אמנות אוטופית ועל ההצעה הרוחנית הגורפת של […]

לאתחל את הסוואסטיקה מחדש | מאמר מאת יסמין ברגנר

הפצעים העמוקים שהותירו השואה ומלחמת העולם השנייה קיבעו בתודעתנו את צלב הקרס כדימוי המשול לרוע שטני, לגזענות ולפאשיזם, חרף היותו של הסמל חף מפשע. שבעה עשורים לאחר השואה, והסווסטיקה הוא עדיין אחד הסמלים הבזויים והמושמצים ביותר.   ManWoman האמן והמשורר הקנדי אשר הלך לעולמו בשבוע שעבר,   לאתחל את הסווסטיקה מחדש – מאת יסמין ברגנר […]

בעלות גופנית על הסמל | מאמר מאת יסמין ברגנר

  עד לפני זמן לא רב התעלם עולם האמנות מתחום הקעקוע תוך הדרתו וסימונו כראשוני ונחות, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר אמנים עושים שימוש בקעקוע כפרקטיקה, כסמל או כפעולה אמנותית.     בעלות גופנית על הסמל – מאמר מאת יסמין ברגנר פורסם במקור במגזין המקוון ערב רב   אמנות הקעקוע מתייחדת היום כענף עצמאי במסגרת […]